פסק-דין בתיק רע"צ 14408-05-13

בפני ערעורו של המערער, על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל שאדי ג'ובראן, שניתנה ביום 27.03.13 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-87632-05-2, בהחלטתו קיבל את עמדת צדדי ג' והורה על ביטול העיקולים שהוטלו על נכסיהם.

זהות הצדדים:

המערער , רייס אמיתי, הינו הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

משיב 1 הינו החייב ומשיבה 2 הינה החברה שבבעלותו אשר עוסקת בתחום בניית צימרים .

משיב 4 הינו בנו של משיב 1 ומשיבה 3 הינה החברה שבבעלותו.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

בתאריך 10.10.12 המערער הגיש בקשה לעיקול כל הנכסים הרשומים על שמם של צדדי ג' יחד ולחוד השייכים למשיבים 1 ו2 בגין כל התקבולים שנתקבלו על ידי צדדי ג' החל מיום הקמתה של המשיבה 3, מתאריך 30.07.07 ועד לתאריך 30.07.09 עד לגובה סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל אשר לטענת המערער עיקל במסגרת היותו הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

בתאריך 11.10.12 ניתן צו העיקול על ידי כבוד הרשם ולאור בקשתם לביטול העיקולים נקבע מועד לדיון בבקשה.

בתאריך 24.01.13 נערך דיון בו לא נחקרו המצהירים והצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בכתב.

בתאריך 27.03.13 ניתנה ההחלטה נשוא הערעור דנן בה קבע כבוד הרשם כי יש להורות על ביטול כל העיקולים שהוטלו על נכסיהם של  צדדי ג' .

טענות המערער:

המערער טוען כי הוכיח על בסיס תוצאות חקירת משיב 1 וקביעותיו של כבוד הרשם כי משיב 1 וצדדי ג' עשו יד אחת כדי להבריח את כל נכסי משיב 1 ומשיבה 2 לידי צדדי ג' על מנת להימנע מתשלום חובותיהם של משיבים 1 ו 3 כלפי נושיהם בכלל וכלפיו של המבקש בפרט.

המערער טוען כי משיבה 3 הרשומה על שמו של משיב 4 , בנו של משיב 1 הוקמה ללא כל בסיס כלכלי עצמי ולשם ניהול עסקיה קיבלה את הכספים שמגיעים למשיבים 1 ו3 מאז הקמתה ולפחות במשך שנתיים כתמורה להשלמת העבודות על ידי משיב 1 תחת המטריה של צדדי ג', ועל כן הגיש המערער בקשה לעיקול נכסים שנתקבלו על ידי צדדי ג' בשמה של משיבה 3.

המערער טוען כי משיבה 3 נפתחה על ידי משיב 1 ומניותיה נרשמו של שמו של משיב 4, וכי בתאריך 28.04.10 התקיימה חקירה של משיב 1 בפני כבוד הרשם בעקבותיה עלה כי משיב 1 מסתתר מאחורי משיב 4 כדי להתחמק מלשלם חובותיו וחובותיה של משיבה 2.

המערער טוען כי כבוד הרשם שגה בהחלטתו וכי קיימת הסכמה דיונית שהמסמכים המונחים בפני הרשם מהווים את כל ההוכחות, וכי שגה כבוד הרשם כאשר קבע כי לא בהכרח יש זהות במסכת עובדתית אחת המזכה בהרמת מסך בבית המשפט לעומת הדרישות הנדרשות להרמת מסך בהוצאה לפועל, וכי טעה כבוד הרשם כאשר קבע כי רף ההוכחה להרמת מסך בהוצאה לפועל גבוה יותר מאשר רף ההוכחה בפני בית המשפט, שכן קביעה זו יוצרת שתי מערכות משפטיות הדורשות דיני ראיות שונים ביניהן.

המערער טוען כי משהוכח ונקבע על ידי כבוד הרשם  בשנת 2010 כי משיבים 1 ו 2 הקימו את משיבה 3 באמצעות משיב 4 , אזי אותה הקביעה חלה גם על המקרה דנן כיום ויש להחיל את אותן המסקנות ולהרים את המסך כפי שהורם עת ניתן צו העיקול.

טענות המשיבים 3 ו 4 :

המשיבים 3 ו 4 טוענים כי דין הערעור להידחות על הסף וכי הודעת הערעור הינה המשך ישיר של פעולותיו של המערער אשר פועל בכדי ללחוץ ולהטריד את משיב 1 באמצעות הפעלת לחץ על בנו, משיב 4, וכי כל הנטען בהודעת הערעור הינו שגוי ועומד בסתירה למצב המשפטי הקיים וכי צדק כבוד הרשם בהחלטתו שכו המערער לא הסביר איזה ציוד ו/או נכסים הוא רוצה ו/או מבקש לעקל, וכי כיצד מנסה המערער לעקל כספים מצד ג' כאשר הוא מעולם לא ביצע עיקול על זכויותיו, וכי משיב 4 היה קטין בעת היווצרות החוב ובעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכי לאור דבריו של המערער במסגרת המרצת הפתיחה.

המשיבים טוענים כי המערער מסתמך על החלטה אשר אינה סופית , אינה חד משמעית ואינה בין אותם צדדים, שכן ההחלטה שניתנה כנגד משיב 1 ולכן אינה יכולה להוות מעשה בית דין כנגד משיבים 3 ו 4 אשר מעולם לא היו צד להליך שם.